כחלק מהעדכון אלכם ההורים תשלח אליכם ההורים כתבה או מאמר בנושאי חינוך שונים שמטרתם לשקף את רוח בית הספר ולהציג בפניכם יותר את הלך הרוח והנעשה בעולם החינוך.
מאמרים אלו יועלו לנוחותכם.ן גם כאן באתר בית הספר.
שנת הלימודים תשפ"ג (2022 – 2023)
מאמר השבוע – 5.5.23

האם אנחנו אמיצים מספיק כדי לייצר, כבר עכשיו, את בית הספר של 2033?/ צחי-צור טל, "הגיע זמן חינוך"
"הצורך בשינוי של בית הספר, נכתב כבר באין סוף מחקרים בעשרות השנים האחרונות. חוקרי חינוך רבים בארץ ובעולם מדברים על כך שהפרדיגמה הנוכחית של בית הספר מבחינת מבנה, ארגון, למידה, הוראה, נמצאת כבר שנים במצב של משבר מכיוון שהתפיסה של השיטות, הבעיות ואמות המידה שלה נתגבשו מתוך מערכת אמונות וערכים של העבר. רפורמות רבות יצאו לדרך לאורך השנים, רובן המוחלט לא צלח או שלא הגיע לסיומו"… אז מה נדרש כדי לשנות בית ספר?
מאמר השבוע – 16.4.23

לזכרו של הסופר האהוב, מאיר שלו ז"ל, שנפטר השבוע.
הוא מספר את סיפורו של המורה יעקב איצקוביץ, שהשפעתו על תלמידיו נמשכה עשרות שנים ולימדה אותם את מהות החקר, הגילוי והלמידה.
"לפני שנים פגשתי אדם מיוחד במינו, פרופ' דרור שדה ז"ל. פרופ' שדה היה פיזיקאי ואני שאלתי אותו מדוע בחום בתחום הזה. הוא סיפר לי סיפור מעניין:
בשנת 1943 הוא היה תלמיד כיתה ג' ב"בית הספר לנערים עובדים" בחיפה. היה להם שם מורה לטבע ששמו יעקב איצקוביץ. במשך שנה תמימה לימד המורה איצקוביץ את כיתה ג' ב"בית הספר לנערים עובדים" בחיפה רק על צמח אחד, ששמו העממי הוא "אל תיגע בי" ושמו המדעי הוא "מימוזה ביישנית".
לצמח הזה יש תכונה מעניינת: עליו נסגרים במהירות כשנוגעים בו כדי להרתיע את הבהמה שרוצה לאכלו, וגם בתנאי שרב ובמשך הלילה. ובכן, במשך שנה תמימה, שנת הלימודים 1943 כולה, למדו ילדי כיתה ג' של "בית הספר לנערים עובדים" בחיפה רק דבר אחד – את התנהגותה של המימוזה הביישנית. הם גידלו אותה בחדר הטבע, טיפלו בה, השקו אותה, צפו בה וחקרו אותה. המורה יעקב איצקוביץ גם הוציא אותם אל הכרמל לעקוב אחריה במקום חיותה הטבעי.
פרופ' שדה סיפר לי שאיצקוביץ מינה אותו להיות האחראי על כיבוי האור בחדר הטבע, וכך הוא הבחין בדבר מעניין – שאופן הסגירה של העלים בלילה שונה מסגירתם באור יום. לא אכנס לפרטים, אבל המורה בדק ומצא שמדובר בתגלית של ממש ודאג לפרסמה בעיתון מדעי.
"בכיתה ג' ההיא היינו שמונה תלמידים", סיפר לי פרופ' שדב, "שלושה נעשו מהנדסים, שתיים היו למורות, אחד משפטן ושניים פרופסורים באוניברסיטה. אני מאמין שיעקב איצקוביץ תרם לכך תרומה של ממש".
"האם מישהו מכם עסק בבוטניקה?" שאלתי.
"לא" הוא אמר, "אנחנו לא למדנו ממנו בוטניקה, אנחנו למדנו ממנו לחקור וללמוד ולגלות".
"והמשכתם ללמוד איתו גם בשנים הבאות?"
"לא," אמר פרופסור שדה," בסוף אותה שנה התלוננו כמה הורים שהמורה יעקב איצקוביץ לימד אותנו רק על צמח אחד ולא הספיק את כל תוכנית הלימודים, ומנהל בית הספר פיטר אותו".
את צמח המימוזה הביישנית, ניתן לראות בפעולה בסרטון הבא: http://www.youtube.com/watch?v=g0LFBM3hOLs
פורסם באתר יום המורה, 2019: http://www.teachersday.org.il/story04/
מאמר השבוע – 27.1.23

שיעורי בית לא מצדיקים את קיומם אם הם גוררים מתח ומאבקים בבית/ נופר זנזורי, הארץ
מרבית המחקרים בוחנים את השפעת שיעורי הבית על ההישגים הלימודיים, אך מהי השפעתם על היחסים בין הורים לילדים?
המחקרים המוכיחים את יעילות שיעורי הבית להצלחה בלימודים, מתייחסים לגילים בוגרים, וגם זה עם שלל סייגים שעוד צריכים להיבדק.
אחד הבולטים שבהם הוא היחס השלילי ששיעורי בית מייצרים בקרב ילדים כלפי לימודים, והמתח הגדול ששיעורי בית מכניסים בין הורים לילדיהם, מה שעלול לפגוע בהצלחה. כיום, המגמה היא להפחית בכמות שיעורי הבית בהתאמה לגיל.
בתוך הכתבה לינק מעניין למסמך משרד החינוך העוסק בשיעורי בית. המסמך מציג את מטרות שיעורי הבית, מדבר על הפחתת שיעורי הבית, על חשיבות שיעורי הבית כחלק מתהליכי הלמידה ומדבר על חשיבות המשוב על שיעורי בית. קריאה נעימה!
מאמר השבוע – 20.1.23

מי אמר שאפשר לחנך ילדים להגשמה עצמית?/ דן מישייקר, הארץ
"תוכנית הלימודים בבתי הספר היסודייים עוברת שינוי מהותי בשנים האחרונות. ההבנה כי כל ילדה וילד צריכים לקבל ארגז כלים הכולל מיומנויות המותאמות למאה הנוכחית, הצורך להקנות לילדים את היכולת להיות לומדים עצמאיים, רגישים, פעילים, אקטיביסטים, ערכיים, דיגיטליים ומסוגלים לעבוד בקבוצה — החלו לחלחל גם לבתי הספר היסודיים….גם בבית הספר היסודי ניתן לחנך תלמידים להגשמה עצמית, לעשייה, למחויבות לאחרים, להתנדבות בקהילה וליצירת שינוי אמיתי בסביבה שבה הם חיים". מוזמנים ומוזמנות לקרוא עוד על הגישה שאנו מטמיעות אצלנו בביה"ס.
מאמר השבוע – 30.12.22

"הנוער לא מסוגל להביע דברים בכתב": התלונות על תלמידי ישראל החלו מוקדם משחשבתם"/ שירה קדרי-עובדיה, הארץ
כתבה שפורסמה הבוקר ומעבר לכותרת מתייחסת להוראת השפה בארץ ולהכשרת מורים ומורות מוצג גם המשבר הגדול שהמערכת נמצאת בו. "ובעוד שהבעיות חוזרות על עצמן, וכך גם הפתרונות, בעיית המחסור במורים ממשיכה וממשיכה. החדשות הרעות עוד יותר, הן שהמצב לא צפוי להשתפר ואנחנו רואים כעת רק את קצה הקרחון של הבעיה".
מאמר השבוע – 2.12.22

רוצים לפתח מיומנויות חברתיות אצל הילדים? אלה הכללים החשובים ביותר/ נופר זרזורי, הארץ
הכתבה מתייחסת לנושא המעסיק את כולנו כהורים: איך לסייע לילדנו להתמודד עם מצבים חברתיים. "משאלת ליבו של כל הורה היא שילדו ירגיש שייכות לקבוצת בני גילו וייצור חברויות טובות. מה קורה כשהדברים משתבשים, ואיך אפשר לחזק את היכולת הזו ולשכלל אותה? ככל שהילדים.ות גדלים יש לסמוך עליהם, ולאפשר להם להתנסות במצבים חברתיים מאתגרים ללא התערבות הורית. זאת בניגוד לנטייה הטבעית של רוב ההורים – להתערב כדי לגונן, למנוע ריב ולייצר שקט. אבל הלמידה הטובה ביותר היא מניסוי וטעייה, ולשם כך חשוב להתנסות. אמנם בהתנסויות יש סיכוי להיפגע או להתאכזב, אבל זה חלק מהעניין".
מאמר השבוע – 18.11.22

חינוך בגובה העיניים עכשיו. להאט או להאיץ?/ ד"ר לימור ליבוביץ
המאמר מתייחס למונחים מרכזיים היום בעולם החינוך: "חינוך בגובה העיניים", האטה, האצה. אחד המושגים הבולטים במצפן של ה- OECD לחינוך, מצפן שגם מערכת החינוך הישראלית פועלת לפיו, הוא מושג ה- Well Being המכוון לאושר ומידת הסיפוק העצמי של התלמידים וכלל עובדי מערכת החינוך. בתוך הכרות עם מונחים אלו המאמר מתייחס לחשיבות של ללמד את התלמידים איך לבקר ולהעריך ידע, ואיך לערער בעתיד על הידע באמצעות כלים מדעיים. חשיבה ביקורתית ומחקרית זו נלמדת ומתורגלת אצלנו בביה"ס כחלק מתהליכי הלמידה ובייחוד במסעות הלמידה.
מאמר השבוע – 13.11.22

לנכוח, להשתהות: על גישת הסמכות החדשה שמעתם.ן?/ ד"ר אוהד נחום, הגיע זמן חינוך
השבוע קיימנו ישיבת הנהגה בנושא אקלים בית ספרי. בישיבה סקרנו את הנעשה בבית הספר כדי לייצר ולשמור על אקלים נעים, לצמצם ולמנוע מקרי אלימות. המאמר מציג את גישת הסמכות החדשה שכוללת כמה מהעקרונות שדיברנו עליהם גם בישיבה: נוכחות הצוות, עקרון השהיית התגובה, יצירת חזית משותפת עם הצוות החינוכי, שקיפות ושיתוף הורים.
מאמר השבוע – 30.10.22

מסע במערכת החינוך של הולנד/ אלי הורוביץ, הגיע זמן חינוך
רגע לפני סבב בחירות הנוכחי, מאמר הסמכם ביקור במערכת החינוך של הולנד המעודדת ומאפשרת חופש בחירה למורים והמורות, עצמאות לתלמידים והתלמידות, ולימודי מתמטיקה שמחוברים לחיים.
מאמר השבוע – 7.10.22

"הספרייה היא בית הספר של העתיד. הספרנית אמורה לקיים סביבה שבה התלמיד חוקר וקורא באופן עצמאי... ישנם מחקרים שמוכיחים כי מבין כל האמצעים, ספריית בית ספר פעילה שמתפקדת היטב היא הכלי הכי משמעותי מבחינת צמצום פערים".
אצלנו בבית הספר ישנה ספריה פעילה ומזמינה אותה מנהלת חני לוי, הספרנית היקרה שלנו. בואו להכיר את חני ולקרוא על הדרך בה אנו מעודדות קריאה בביה"ס: ספריית בית הספר.
מאמר השבוע – 9.9.22

באסיפות ההורים הצגנו בפניכן.ם את תהליכי הלמידה בביה"ס ואת אבני הבניין שלנו.
התשובה לשאלה "מה צריך ללמוד בביה"ס?" היא לרוב רשימה של מקצועות הלימוד: שפה, חשבון, מדעים, אנגלית וכו'. אך אלו יתנו מענה חלקי בעולם העתיד. בעולם של אי ודאות אנחנו מבינות שיש מיומנויות שחשוב ללמוד ולהתנסות בהן אך לרוב הן לא מקבלות את המקום והזמן לכך במערכת הלימודים הבית ספרית. בבית הספר שלנו ניתן דגש מרובה גם על המיומניות השונות. המאמר המצורף מציג את חלקן.
שנת הלימודים תשפ"ב (2021 – 2022)
מאמר השבוע – 24.6.22

לאחר שבוע של עיצומים ושביתות מציג רם כהן, מנהל תיכונט, איך נראית מערכת חינוך בקריסה.
מערכת החינוך נמצאת היום במשבר הגדול ביותר שלה. אין מורות ומורים, אין יועצות, אין אנשי טיפול, אין סייעות, אין מנהלות ומנהלים. פשוט אין.
המאבק של עובדי ההוראה הוא לא רק שלנו. הוא צריך להיות משותף אתכם ההורים. כוח הורי הוא כוח עצום והוא יכול גם להביא את השינוי הנדרש.
"דעו איפה אתם נמצאים, ואיפה ילדיכם נמצאים. איך נראים החיים של הילדים.ות, המורים.ות והמנהלים.ות. זו המציאות שמאחורי הקלעים. מציאות שבה אנחנו, כחברה, מזניחים את הילדים.ות שלנו, לא נותנים להם.ן למצות את הפוטנציאל שלהם, לא דואגים לצרכים שלהם.ן, ולא עושים הכל כדי שיצליחו".
מאמר השבוע – 17.6.22

לפי ד"ר תומס ליקונה, אם אנחנו רוצים לגדל ילדים מאושרים ובריאים, שחייהם מלאי משמעות, הדרך הכי טובה לעשות זאת היא ללמד אותם להיות טובי לב — לגדל אותם כך שיגלו נדיבות, חמלה, אדיבות, נתינה, לקיחת אחריות והקרבה. איך עושים זאת? כיצד משפיע סגנון ההורות על התפתחות האופי והיכולות של ילדים? מאמר מעניין, לא תמיד קל לעיכול אך מציג הסתכלות נוספת על תחום זה המשפיע על הילדות והילדים שלנו.
מאמר השבוע – 10.6.22

לכבוד שבוע הספר הקרב ובא יצרנו את חגיגת חודש הספר העברי במסגרתה נפגשת כל שכבה עם 3 סופרות או סופרים למפגשים סביב ספרים שנקראו בכיתה. תוכלו לקרוא על כך עוד כאן.
בעולם של פוסטים בפייסבוק, מסרים קצרים בווטסאפ ותמונות אינסטגרם מעוצבות, איך נעודד את התלמידות והתלמידים לקרוא ספרים? בכצבה תוכלו לקרוא על שלל שיטות יצירתיות שיגרמו לתלמידות והתלמידים להתאהב במילה הכתובה.
קריאה נעימה!
מאמר השבוע – 13.5.22

הרפורמה של משרד החינוך קובעת כי במקצועות ההומניים התלמידים לא ייבחנו בבחינות בגרות אלא יגישו עבודה. המאמר מדבר על שני סוגי הערכה הקיימים: הערכה מסכמת (מבחנים) והערכה מעצבת, המאפשרת לעודד ולטפח המיומנויות הנדרשות מהלומד.ת בשוק עבודה: חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות, פתיחות וגמישות מחשבתית, חשיבה ביקורתית, יכולת לעבוד בצוות ולמידה עצמאית. המאמר גם מציג דוגמאות לאפשרויות הערכה שעשויות לקדם את מיומנויות המאה ה-21. כאן בבית הספר אנו עוסקות רבות הן במיומנויות המדוברות והן ביצירת אפשרויות הערכה מותאמות.
מאמר השבוע – 6.5.22

במסגרת שיעורי מסעות הלמידה ומפגשי הבחירה ובשיעורי הליבה אנו מעודדות בכיתה את הלמידה העצמאית הכוללת בתוכה רכישה של תחושת מסוגלות ומוטיבציה, חיזוק מיומנויות של עבודת צוות ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית והיכולת להסתגל לשינויים (או לבחירה שאיני מרוצה ממנה). אלו מיומנויות שהוגדרו כמרכזיות ביותר ע"י ה- OECD וע"י משרד החינוך והם מהוות חלק מרכזי בתהליכי הלמידה בביה"ס. במאמר השבוע תוכלו לקרוא על 10 דרכים לפיתוח למידה עצמאית, דרכים שאנו מיישמות גם אצלנו בביה"ס.
מאמר השבוע – 29.4.22

המאמר מתייחס לחשיבות של לימודי אמפתיה או בשמם העדכני יותר SEL – למידה חברתית רגשית. השאלה היא איך אפשר לעודד תכונות חיוביות כמו אמפתיה, עזרה לזולת וגמישות מחשבתית. לתחום זה יש תוקף מחקרי, ילדות וילדים שנחשפים לתוכניות של SEL גם משפרים את היכולות האקדמיות שלהם ואת ההישגים הלימודיים. בית הספר עוסק רבות בתחום זה ברמה היומיומית בכיתות, במעגלי השיח, באופן הלמידה, במסעות הלמידה ובתוכניות חברתיות-רגשיות שונות. גם פעילות האוצר האבוד מסייעת לקדם אמפתיה, חברות ולהיות מיטיב עם סביבתך.
מאמר השבוע – 25.3.22

השבוע צויין על ידי ה- OECD שבוע הכסף שמטרתו לעלות את המודעות להבנה פיננסית ולהקנות כלים וידע לילדות ולילדים בתחום זה. אצלנו בבית הספר התחלנו לעסוק בנושא זה באמצעות הצטרפות לפרוייקט האוצר האבוד, במסגרתו אוספים התלמידות והתלמידים מטבעות של 10 אגורות, אוצר אבוד ממש, אשר יתרם לאחת מהעמותות לבחירתם.ן. לאחר חופשת הפסח נתחיל בפרוייקט נוסף בנושא חשוב זה. הכתבה מתייחסת לחינוך הפיננסי המועט הקיים במערכת החינוך ועל חשיבותו.
מאמר השבוע – 11.3.22

השבוע צויין בארץ ובעולם יום האשה הבינלאומי. צוות בית הספר פועל רבות לשמירה על שוויון מגדרי והגברת המודעות לנושא. תוכלו לקרוא על כך כאן: שוויון מגדרי בבית הספר.
הכתבה עוסקת בשאלה איך משפיעים מגדר, לאום ומעמד כלכלי על השתתפות התלמידות והתלמידים בדיונים בכיתה? איך למורות יש השפעה על כך? ומה אפשר לעשות כדי לקדם השתתפות הוגנת?
מאמר השבוע – 4.3.22
שיחה מרתקת של ד"ר צבי לירז עם דלית שטובר, מנכ"לית משרד החינוך, שחזרה לתפקיד מנכל"ית המשרד בפעם השניה, מלאה בתובנות ובתוכניות לשינוי מערכת החינוך. דלית שטואבר מדברת על תהליך ארוך ולא מהפכה, שבסופו תתקדם מערכת החינוך ללמידה מבוססת חקר ומבוססת מיומנויות המאה ה- 21 כדי לייצר משמעות והתאמה לבוגרות ובוגרי המערכת. פנו לעצמכם חצי שעה להאזין לאופן בו היא מתכננת לייצר את השינוי בשנתיים הקרובות.
מאמר השבוע – 25.2.22

הכתבה עוסקת באחד הפחדים הגדולים שלנו כהורים ובאחת המשימות המרכזיות שלנו בבית הספר: התנהגות פוגענית ובריונות. כדי לטפל בתופעה צריך להבין שלא כל התנהגות פוגענית היא בריונות. בזמן שאנו מתאמצות למנוע בריונות, המילה עצמה הפכה ל"אופנתית ופופולרית", שופעת רגשות והקשרים. כעת, כל דבר, מהתכתשות במגרש המשחקים ועד לדחייה חברתית, מזוהה לפעמים בטעות כבריונות. על מנת לטפל בבריונות במהירות וביעילות, ראשית יש לאבחן אותה ושנית דרושה התערבות של מבוגרים.
מאמר השבוע – 18.2.22

מבחינת פרופ' יורם הרפז בית הספר סיים את תפקידו ההיסטורי, ודרושה מהפכה של ממש. במאמר זה הוא מציג הצעה לארגון מחדש של מערכת החינוך. המאמר פורסם במוסף עיתון הארץ ב- 1.1.21.
מאמר השבוע – 4.2.22

מאמר מעניין המסכם את השינוי ביחסי הורים – מורים.ות בשנים האחרונות. המאמר מציג את הסיבות השונות לשינוי ומדבר על מהם יחסי מורים – הורים טובים ומהי התקשורת הרצויה.
מאמר השבוע – 28.1.22

חמישה אנשי חינוך בינלאומיים עונים על השאלה: מהם האתגרים המרכזיים של החינוך בימינו? הם מציגים את השפעת הקורונה על החינוך ומדברים על מהי למידה משמעותית היום עבור הדור הצעיר.
מאמר השבוע – 21.1.22
שיחה עם שתיים ממורות בית הספר, דניס גנות ומאיה אילתי-שכטר, על מהי אותה למידה אחרת המשלבת מיומנויות המאה ה-21, המתקיימת אצלן בכיתה. את השיחה והפודקאסט עורך ד"ר צבי לירז, המלווה את בית הספר בהטמעת הפדגוגיה הייחודית שלנו. האזנה נעימה!
מאמר השבוע – 31.12.21

בכתבה ובשיחה עמו מדבר ד"ר אזולאי על הצורך של הילדות והילדים במשמעות, כיצד הצורך שלנו ההורים להיות ספקי האושר של ילדנו מקשה עליהם וכיצד נוכל לסייע להם לצלוח את הקשיים הכרוכים בלמידה.
מאמר השבוע – 24.12.21

שבוע שעבר צויין "שבוע הנערה הישראלית" ופורסם דו"ח הנערה לשנת 2021 של עמותת שוות המבוסס על מחקר מרתק שנערך בנובמבר האחרון. הדוח עוסק בבבדיקת הערכה העצמית של בנות ובנים בגילאי ו'-ט', והגורמים המשפיעים על כך. תודה לשגיא בלומברג שהביא אותו לתשומת ליבי.
מאמר השבוע – 10.12.21

מאמר השבוע עוסק בהחלטה המשמחת של משרד החינוך לראשונה לשנות את אופן הפניה בבחינות ללשון רבים כדי שיתאימו לתלמידות ולתלמידים כאחד: https://www.ynet.co.il/news/article/r15u11sq00t
למי מכם שמעוניין לקרוא עוד על הנושא מצורף מחקר של ד"ר תמר קריכלי כץ וד"ר טלי רגב, שעליו מתבססת החלטת משרד החינוך, ובו נבדקה השפעה של 4 סוגי פניה שונים על ציון במבחן מקוון במתמטיקה: לשון זכר יחיד (ענה על השאלה), לשון נקבה יחידה (עני על השאלה), לשון מעורבת (עני/ה) ולשון ציווי רבים (ענו). בניסוח בצורת הציווי רבים הישגי הגברים לא נפגעו והשגי הנשים השתפרו אף יותר מהשימוש בלשון זכר או בלשון מעורבת. כך שתוכלו להבין מדוע כאן בביה"ס אנו מקפידות על פניה בציווי רבים או פניה נפרדת לתלמידות ולתלמידים.
מאמר השבוע – 19.11.21

הסוד הפולני: מסע אל רפורמת החינוך שהצליחה / אלי הורוביץ, מגזין הגיע זמן חינוך
המאמר מסכם ביקור של משלחת ישראלית בפולין במטרה להתחקות אחר השינוי שעברה מערכת החינוך על מנת להתאימה למאה ה- 21: "לא שינינו את נושאי הלימוד, אלא בעיקר הגברנו את המשקל של הנמקה (reasoning) וטעינת טענות (argumentation) בכל תחומי הלימוד".
מאמר השבוע- 5.11.21
הלאה הציונים/ אברהם פרנק, מגזין אלכסון
המאמר מקשר בין מבחני המחוננים למבחנים אחרים במערכת החינוך ולדרכי הערכה אחרות ושואל את השאלה: מדוע אנחנו מודדים את התלמידים כך ללא הרף?
לינוי דדון, מחנכת כיתה ב', מספרת על משוב אמ"ת בביה"ס, "מורים מעבירים את זה הלאה"
מאיה אילתי-שכטר, מחנכת כיתה ו', מספרת על זמן משחק בשיעורים, "מורים מעבירים את זה הלאה"
מאמר השבוע: 15.10.21
